שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי מקיף של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים, תוך בחינת הקשר בין רמת העוני לבין מספר הפושעים שהורשעו ונמצאים במאסר בפועל.
שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים (2024 לפי הספורות הנוצריות)
מבוא:
שיעור הכליאה הוא מדד מרכזי להבנת מדיניות הענישה והחברה במדינות שונות. הוא מבטא את מספר האנשים המרצים עונש מאסר בפועל ל־100,000 תושבים. בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני הכליאה של כל 38 מדינות ה-OECD לשנת 2024, בהתבסס על מקורות ממשלתיים בלבד. הנתונים מתייחסים לעבירות פליליות בלבד, ואינם כוללים עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים או אסירים ביטחוניים. כל אדם המופיע בסטטיסטיקה נידון למאסר לאחר שהורשע בפסק דין סופי.
לצד שיעור הכליאה מוצג גם שיעור העוני בכל מדינה – אחוז האוכלוסייה החי מתחת ל־50% מההכנסה החציונית, לפי הגדרת ה-OECD.
טבלה: שיעור הכליאה ושיעור העוני במדינות ה-OECD (2024):
| מס' | מדינה | כליאה ל־100,000 | אחוז כלואים | שיעור עוני (%) |
|---|---|---|---|---|
| 1 | יפן | 38 | 0.038% | 15.7 |
| 2 | איסלנד | 39 | 0.039% | 8.8 |
| 3 | פינלנד | 50 | 0.050% | 11.9 |
| 4 | דנמרק | 63 | 0.063% | 12.4 |
| 5 | נורווגיה | 65 | 0.065% | 9.8 |
| 6 | גרמניה | 77 | 0.077% | 16.5 |
| 7 | שווייץ | 82 | 0.082% | 8.2 |
| 8 | שוודיה | 92 | 0.092% | 14.8 |
| 9 | הולנד | 94 | 0.094% | 13.2 |
| 10 | אוסטריה | 99 | 0.099% | 13.9 |
| 11 | צרפת | 104 | 0.104% | 17.4 |
| 12 | דרום קוריאה | 106 | 0.106% | 17.4 |
| 13 | איטליה | 108 | 0.108% | 20.1 |
| 14 | אירלנד | 112 | 0.112% | 13.6 |
| 15 | בלגיה | 115 | 0.115% | 15.4 |
| 16 | ניו זילנד | 120 | 0.120% | 10.9 |
| 17 | פורטוגל | 123 | 0.123% | 18.2 |
| 18 | ספרד | 126 | 0.126% | 21.0 |
| 19 | סלובניה | 132 | 0.132% | 12.5 |
| 20 | צ'כיה | 138 | 0.138% | 9.7 |
| 21 | ישראל | 150 | 0.150% | 20.7 |
| 22 | אוסטרליה | 158 | 0.158% | 13.6 |
| 23 | מקסיקו | 164 | 0.164% | 26.0 |
| 24 | טורקיה | 180 | 0.180% | 21.7 |
| 25 | סלובקיה | 185 | 0.185% | 11.2 |
| 26 | קולומביה | 198 | 0.198% | 27.3 |
| 27 | פולין | 204 | 0.204% | 13.1 |
| 28 | ליטא | 210 | 0.210% | 15.6 |
| 29 | לטביה | 218 | 0.218% | 16.2 |
| 30 | הונגריה | 225 | 0.225% | 12.9 |
| 31 | יוון | 232 | 0.232% | 20.5 |
| 32 | צ'ילה | 281 | 0.281% | 23.4 |
| 33 | קוסטה ריקה | 298 | 0.298% | 21.9 |
| 34 | אסטוניה | 312 | 0.312% | 14.2 |
| 35 | קנדה | 330 | 0.330% | 12.1 |
| 36 | לוקסמבורג | 340 | 0.340% | 10.3 |
| 37 | בריטניה | 370 | 0.370% | 18.6 |
| 38 | ארצות הברית | 505 | 0.505% | 17.0 |
תובנות:
יפן, איסלנד, פינלנד – מדינות אלו מציגות את שיעורי הכליאה הנמוכים ביותר ב-OECD, עם פחות מ־50 אסירים לכל 100,000 תושבים. זאת, למרות שיעור עוני בינוני (כ־12%–16%). ההסבר לכך טמון במדיניות ענישה שיקומית, מערכת משפטית שמעדיפה חלופות למאסר, ותרבות חברתית המדגישה משמעת, אחריות אישית ושמירה על החוק.
שוודיה ודנמרק – גם הן מציגות שיעורי כליאה נמוכים מאוד, עם פחות מ־100 אסירים ל־100,000 תושבים. במקרה שלהן, שיעור העוני נמוך במיוחד (כ־12%–14%).
ישראל – עוני גבוה (20.07%), כליאה גבוהה יחסית, אך לא קיצונית. מדיניות ענישה נוקשה.
מקסיקו, קולומביה, טורקיה – עוני גבוה ושיעור כליאה גבוה – קשר ישיר יותר בין עוני לפשיעה.
הקשר בין הגירה לא חוקית ושיעור הכליאה בארה"ב
בארה"ב יש מיליוני מהגרים לא חוקיים, בעיקר ממקסיקו ומרכז אמריקה.
חלק מהם נעצרים בגין עבירות הגירה, אך אינם נחשבים לפושעים פליליים לפי ההגדרה של פשיעה פלילית (כמו שוד, תקיפה, רצח).
שיעור הכליאה בטבלה שלנו מתייחס רק לפשיעה פלילית, ולכן אינו כולל עצורים בגין כניסה לא חוקית או עבירות מנהליות.
מדיניות טראמפ בנושא:
הנשיא טראמפ קידם מדיניות הגירה נוקשה:
בניית חומה בגבול הדרומי.
הגברת מעצרים וגירוש מהגרים לא חוקיים.
צמצום מקלטים והגבלות על כניסת מבקשי מקלט.
מדיניות זו נועדה לצמצם את ההגירה הלא חוקית, אך היא אינה משפיעה ישירות על שיעור הכליאה הפלילי – אלא על מעצרים מנהליים.
הבחנה חשובה:
מהגר לא חוקי ≠ פושע פלילי – אלא אם ביצע עבירה פלילית מעבר לכניסה לא חוקית.
לכן, בטבלה שלנו – שיעור הכליאה בארה"ב (505 ל־100,000) מתייחס לפשעים פליליים בלבד, ולא לעבירות הגירה.
לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב.
גברים עובדים זרים בזנות בישראל: תיעוד של מצוקה, בחירה כפויה ותופעה חבויה:
מבוא:
לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב. עבור רבים מהם, הזנות היא דרך להישרדות, ולעיתים אף העדפה קשה על פני חזרה לארץ המוצא, שם צפויים להם עוני, חוסר ביטחון אישי או ניתוק מוחלט.
נתונים מרכזיים ממשרד הרווחה:
מהפונים לשירותים בתחום גם עובדים זרים – הן פליטים והן שאינם פליטים – שחיים בעוני קיצוני וללא רשת תמיכה.
מאפיינים סוציו-אקונומיים: גברים אלו מתמודדים עם ניתוק ממשפחותיהם, מגורים בתנאים ירודים, ולעיתים קרובות – חוסר גישה לעבודה חוקית או לשירותים בסיסיים.
העדפה להישאר בישראל – גם במחיר של זנות: לפי עדויות שנאספו במסגרת הדוחות, גם עובדים זרים שאינם פליטים מעדיפים להישאר בישראל ולעבוד בזנות – על פני חזרה לארצם, שם הם עלולים להיחשף לאבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, או סכנות אישיות. עבורם, הזנות היא דרך לשרוד – לא מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך היעדר אלטרנטיבות בטוחות.
תופעה חבויה – גדולה מההערכות:
משרד הרווחה עצמו מציין כי היקף הזנות הגברית – ובפרט בקרב עובדים זרים – ככל הנראה גדול בהרבה מהנתונים המדווחים (5%) בשל סטיגמה, פחד מחשיפה, חוסר אמון במערכות, והיעדר מענים מותאמים, רבים מהגברים בזנות כלל אינם פונים לעזרה – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. המשמעות היא שהתופעה רחבה, אך מוסתרת מהעין הציבורית והממסדית.
היעדר מענים ייעודיים:
אין מסגרות טיפול לגברים עובדים זרים בזנות. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שיקום בעיקר לנשים אזרחיות ישראל, אך גברים – ובפרט חסרי מעמד – נותרים מחוץ למעגל התמיכה.
פחד מגירוש מונע פנייה לעזרה. רבים מהגברים אינם פונים לשירותים הקיימים בשל חשש מחשיפה, גירוש או סטיגמה.
סיכום:
לפי משרד הרווחה, גברים עובדים זרים בזנות – בין אם פליטים ובין אם לא – הם אוכלוסייה שקופה, שנמצאת בין מצוקה כלכלית בישראל לבין חוסר ודאות מוחלט בארצות מוצאם. כל עוד לא יינתן מענה מוסדי, הם ימשיכו להעדיף את להשאר בישראל – גם במחיר של ניצול – על פני חזרה למקום שממנו ברחו או שבו אינם יכולים להתקיים בכבוד. ובהיעדר טיפול, התופעה רק מתרחבת – הרחק מעין הציבור, ומעבר להיקפים שהוערכו עד כה.
צריכת תרבות, בידור וספורט לנפש היא מדד חשוב להבנת רמת החיים, איכות הפנאי והנגישות לתרבות במדינה. בישראל, נתוני השנים האחרונות מצביעים על ירידה מינורית אך עקבית בהוצאה לנפש על תחומים אלו, במיוחד בקרב חמישונים נמוכים.
מבוא:
צריכת תרבות, בידור וספורט לנפש היא מדד חשוב להבנת רמת החיים, איכות הפנאי והנגישות לתרבות במדינה. בישראל, נתוני השנים האחרונות מצביעים על ירידה מינורית אך עקבית בהוצאה לנפש על תחומים אלו, במיוחד בקרב חמישונים נמוכים. כאשר משווים את הנתונים למדינות אירופאיות החברות ב־OECD, הפערים הופכים בולטים יותר ומעלים שאלות על מדיניות ציבורית, נגישות תרבותית ושוויון הזדמנויות.
צריכת תרבות בישראל לפי חמישונים – השוואה בין 2022 ל־2024 לפי הספורות הנוצריות:
חמישון | ממוצע שנתי לנפש (₪) – 2022 | ממוצע חודשי לנפש (₪) – 2022 | ממוצע שנתי לנפש (₪) – 2024 | ממוצע חודשי לנפש (₪) – 2024 |
|---|---|---|---|---|
חמישון 1 (נמוך) | 750 ₪ | 62.5 ₪ | 700 ₪ | 58.3 ₪ |
חמישון 2 | 1,200 ₪ | 100 ₪ | 1,100 ₪ | 91.7 ₪ |
חמישון 3 | 1,800 ₪ | 150 ₪ | 1,650 ₪ | 137.5 ₪ |
חמישון 4 | 2,500 ₪ | 208.3 ₪ | 2,350 ₪ | 195.8 ₪ |
חמישון 5 (גבוה) | 3,400 ₪ | 283.3 ₪ | 3,250 ₪ | 270.8 ₪ |
ממוצע כולל | 2,130 ₪ | 177.5 ₪ | 2,010 ₪ | 167.5 ₪ |
השוואה בינלאומית – ישראל מול מדינות OECD באירופה:
מדינה | ממוצע שנתי לנפש (אירו) | ממוצע חודשי לנפש (אירו) | הערות |
|---|---|---|---|
ישראל | 530 | 44.2 | כולל ספורט, בידור, ספרים |
גרמניה | 1,200 | 100 | דגש על מוזיאונים, תיאטרון |
צרפת | 1,500 | 125 | השקעה ציבורית גבוהה |
הולנד | 1,100 | 91.7 | צריכה פרטית גבוהה |
שוודיה | 1,600 | 133.3 | סבסוד ממשלתי נרחב |
דנמרק | 1,800 | 150 | השקעה בתרבות קהילתית |
פינלנד | 1,400 | 116.7 | דגש על ספרות ומוזיקה |
איטליה | 950 | 79.2 | צריכה גבוהה של קולנוע |
ספרד | 1,000 | 83.3 | פסטיבלים ואירועים מקומיים |
אוסטריה | 1,300 | 108.3 | תיאטרון ומוזיקה קלאסית |
בלגיה | 1,100 | 91.7 | צריכה מאוזנת |
תחומים הכלולים בצריכה התרבותית:
ההוצאה כוללת את כל תחומי התרבות, האמנות והפנאי:
תרבות ואמנות: מוזיאונים, תיאטרון, קולנוע, מופעי מחול ומוזיקה, ספרים, פסטיבלים, יצירה אמנותית.
בידור ופנאי: סטרימינג, טלוויזיא, רדיו, משחקים דיגיטליים, חוגים, סדנאות, פארקים.
ספורט וחינוך בלתי פורמלי: חדרי כושר, חוגי ספורט, כרטיסים לאירועי ספורט, ציוד ספורט, חוגים חינוכיים.
תובנות וסיכום:
הירידה בצריכה התרבותית בישראל בין 2022 ל־2024 היא מינורית במספרים אך משמעותית בהשפעה.
הפערים בין חמישונים מעידים על אי־שוויון גישה לתרבות.
ישראל נמצאת בתחתית ההוצאה לנפש על תרבות ביחס למדינות OECD באירופה.
יש מקום למדיניות ציבורית שתשקם את ההשקעה בתרבות, תרחיב את הנגישות ותצמצם פערים.
היום הלכתי ברחוב בחולון והלך מולי קבצן ובהליכה הוא ניגש אלי עם היד מבקשת נדבה. ואמרתי לעצמי מיכל, האדם הזה מקבל קצבה וגם בית מעמידר, הוא לא משלם שכירות, הוא לא הומלס ולעומתו אני מקבלת קצבה אך משלמת שכירות, המדינה לא עוזרת לי בהטבות משמעותיות כמו שלו, אז למה לתרום לאדם שמצבו הכלכלי טוב יותר משלי.
נכתב ב- 7.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.
היום הלכתי ברחוב בחולון והלך מולי קבצן ובהליכה הוא ניגש אלי עם היד מבקשת נדבה.
ואמרתי לעצמי מיכל, האדם הזה מקבל קצבה וגם בית מעמידר, הוא לא משלם שכירות, הוא לא הומלס ולעומתו אני מקבלת קצבה אך משלמת שכירות, המדינה לא עוזרת לי בהטבות משמעותיות כמו שלו, אז למה לתרום לאדם שמצבו הכלכלי טוב יותר משלי.
היה לי מקרה מצחיק שניגשה אלי אישה וביקשה ממני נדבה, אז אמרתי לה מצבך הכלכלי טוב משלי, אמרתי לה את ואני מקבלות קצבה ואין הגיון שאתן תרומה, אז תביני. אז מה היא אמרה לי, החודש מעלים מאתיים חמישים שקל בקצבה. אמרתי לה אחלה.
ללא קשר לזאת. יש שיר של גולדברג- וכל קבצנייך אחים. אני גם ראיתי את אלה, קבצני הפרוטקשן ראיתי את הפחד בעיניים של בעל החנות שהקבצן הזה בא לבקש נדבה.
היו ימים שהייתי מקבלת את הקצבה החודשית דרך הדואר. אתה יודע. אני מכירה חלק מהאנשים האלה.
העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים הכלכליים של ישראל – מעסיקים את רוב העובדים, פועלים מאחורי הקלעים, אך אינם זוכים להכרה מספקת. הגיע הזמן להכיר בתרומתם, להשקיע בהם ולתת להם את ההכרה והתמיכה שמגיעות להם.
בהתבסס על נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנה טבלה שמציגה את מספר המועסקים ואחוזם מכלל העובדים במשק לפי גודל העסק:
טבלת חלוקת מועסקים לפי גודל העסק בישראל:
גודל העסק | אחוז מהמועסקים | מספר מועסקים (הערכה) |
עסקים זעירים (1–4 עובדים) | 8% | כ־344,000 |
עסקים קטנים (5–19 עובדים) | 27% | כ־1,161,000 |
עסקים בינוניים (20–100) | 25% | כ־1,075,000 |
סה"כ זעירים קטנים ובינוניים | 60% | כ־2,580,000 |
עסקים גדולים (100+ עובדים) | 40% | כ־1,720,000 |
סה"כ כלל המשק | 100% | כ־4,300,000 |
למחשבה,
העסקים הקטנים והבינוניים: מנועי הצמיחה של המשק הישראלי:
העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים הכלכליים שמאחורי הקלעים. הם מחזיקים את המשק, מעסיקים את רוב העובדים בישראל, ומהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. למרות זאת, הם אינם זוכים להכרה הראויה או לתמיכה מספקת מהמדינה.
לפי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כ־60% מהמועסקים במשק עובדים בעסקים אלה – כלומר, כ־2.5 מיליון איש. מדובר בכ־60% מהצרכנים הפעילים במשק, מה שמעיד על השפעתם הישירה על הביקוש, הצריכה, והצמיחה הכלכלית.
למרות חשיבותם, עסקים קטנים מתקשים לשלם שכר תחרותי, במיוחד בהשוואה לעסקים גדולים שנהנים מהקלות מס, מענקי מדען, ותמריצים ממשלתיים. אין הגיון כלכלי להעניק הטבות לעסקים שמרוויחים מאות מיליונים או מיליארדים בשנה, בעוד שעסקים קטנים נאבקים לשרוד.
אם המדינה תתמוך בעסקים הקטנים – בתנאי שיגדילו את שכר העובדים – התוצאה תהיה רווחית לכלל המשק:
עובדים ירוויחו יותר ויצרכו יותר.
עסקים יגדילו את מחזור המכירות.
הצמיחה הכלכלית תואץ.
ייווצרו מקומות עבודה חדשים.
המדינה תרוויח מהכנסות מס מוגברות.
קרנות הפנסיה ייהנו מהפרשות גבוהות יותר.
מדיניות כלכלית חכמה צריכה לכלול מענקים לעסקים שמעלים שכר, הקלות מס לעסקים שמרחיבים את מצבת העובדים, ותמיכה בחדשנות והכשרות מקצועיות. כך ניתן לחזק את העסקים הקטנים, לצמצם פערים חברתיים, ולעודד יזמות בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.
ההשקעה בעסקים הקטנים והבינוניים היא השקעה באזרחי המדינה, בצרכנים, ובמנועי הצמיחה האמיתיים של הכלכלה. הגיע הזמן להעניק להם את הבמה שמגיעה להם – לא רק מתוך צדק חברתי, אלא מתוך ראייה כלכלית אסטרטגית.
עוד כמה נתונים שהצלחתי לחלץ מהרובוטית- הערכה, אך אפשר להבין את רוח הדברים:
סך המסים המשולמים (אומדן):
חלוקה לפי גודל העסק:
גודל העסק | פדיון כולל (ש"ח) | שיעור מע"מ אפקטיבי | שיעור מס חברות אפקטיבי | מסים משוערים (מע"מ + מס חברות) |
|---|---|---|---|---|
עסקים קטנים ובינוניים | כ־2.4 טריליון | 17% על 50% מהפדיון | 20% על רווח של 10% | כ־252 מיליארד ש"ח |
עסקים גדולים | כ־1.9 טריליון | 17% על 50% מהפדיון | 15% על רווח של 10% | כ־200 מיליארד ש"ח |
מסקנות:
עסקים קטנים ובינוניים תורמים יותר מסים בפועל – למרות שיש להם פחות כוח כלכלי.
עסקים גדולים נהנים ממבנה מס אפקטיבי נמוך יותר, ולכן משלמים פחות יחסית למחזור המכירות שלהם.
השקעה בעסקים קטנים ובינוניים יכולה להגדיל את הכנסות המדינה בטווח הארוך – דרך שיפור שכר, תעסוקה, וצריכה.
17% על 50% מהפדיון– הכוונה היא שרק מחצית מהפדיון הכולל של עסקים קטנים ובינוניים חייבת במע"מ בפועל. למה? כי: חלק מהמכירות פטורות ממע"מ (למשל: חינוך, תרופות, יצוא). יש קיזוזים – עסקים מקזזים את המע"מ ששילמו על רכישות מול המע"מ שגבו על מכירות. לא כל ההכנסות הן ממכירה – חלקן ממענקים, השקעות, או הכנסות אחרות שלא חייבות במע"מ.
חלוקת התוצר וההכנסות ממסים לפי גודל העסק:
גודל העסק | חלק מהתמ"ג | מספר מועסקים | הערות על מיסוי |
|---|---|---|---|
עסקים קטנים ובינוניים | כ־55% | כ־2.5 מיליון | משלמים פחות מס פר עובד, מתקשים לשלם שכר תחרותי, לא נהנים מהטבות כמו מענקי מדען או הקלות מס: |
עסקים גדולים | כ־45% | כ־1.7 מיליון | נהנים מהטבות מס, מענקים ממשלתיים, ומסלולי תמיכה שמפחיתים את נטל המס הכולל: |
תובנות מרכזיות:
עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר ממחצית התמ"ג, אך אינם זוכים לתמיכה מספקת מהמדינה.
מדיניות כלכלית חכמה יכולה לשנות את התמונה: אם המדינה תעניק הקלות לעסקים קטנים בתמורה להעלאת שכר והרחבת תעסוקה – ההכנסות ממסים עשויות לגדול בטווח הארוך.
דוח השכר לשנת 2024 מציג חלוקה לעשרים קבוצות שוות בגודלן, שכל אחת מייצגת 5% מהשכירים, במקום עשרונים. חלוקה זו משקפת תמונה קרובה יותר לאמת על פערי השכר בישראל לעומת החלוקה המקובלת.
דוח השוואתי מפורט: שכר נומינלי לפי 20 קבוצות (2022-2024)
דוח זה מציג נתונים השוואתיים של שכר נומינלי לפי 20 קבוצות שכר (וינטילים, כל אחת מייצגת5% מהאוכלוסייה, מחולקים לכלל המשק, עובדים אזרחים ועובדים זרים.
הנחת עבודה לחישוב ריאלי: לטובת חישוב הנתונים הריאליים בטבלת הסיכום, הונח בסיס שכר 2022 ושיעור אינפלציה מצטבר תיאורטי של3% ב2023 ו-6.6 % ב-2024 (מצטבר מ-2022).
1. כלל המשק (עובדים אזרחים + עובדים זרים)
הטבלה מציגה את השכר הממוצע הנומינלי עבור כל 5% מהאוכלוסייה בכלל המשק לשלוש השנים. הנתונים מייצגים את הטווח הממוצע בתוך כל וינטיל.
קבוצה (וינטיל - 5%) | אחוזון באוכלוסייה | שכר ממוצע נומינלי 2022 (₪) | שכר ממוצע נומינלי 2023 (₪) | שכר ממוצע נומינלי 2024 (₪) |
|---|---|---|---|---|
1 | 0% - 5% | 2,200 | 2,350 | 2,500 |
2 | 5% - 10% | 3,500 | 3,650 | 3,800 |
3 | 10% - 15% | 4,500 | 4,700 | 4,900 |
4 | 15% - 20% | 5,200 | 5,450 | 5,700 |
5 | 20% - 25% | 6,000 | 6,250 | 6,500 |
6 | 25% - 30% | 6,700 | 7,000 | 7,300 |
7 | 30% - 35% | 7,300 | 7,650 | 8,000 |
8 | 35% - 40% | 8,000 | 8,400 | 8,800 |
9 | 40% - 45% | 8,800 | 9,200 | 9,600 |
10 | 45% - 50% | 9,800 | 10,200 | 10,600 |
11 (חציוני) | 50% - 55% | 10,000 | 10,500 | 11,200 |
12 | 55% - 60% | 10,500 | 11,000 | 11,700 |
13 | 60% - 65% | 11,500 | 12,100 | 12,800 |
14 | 65% - 70% | 12,500 | 13,100 | 14,000 |
15 | 70% - 75% | 14,000 | 14,700 | 15,700 |
16 | 75% - 80% | 16,500 | 17,300 | 18,500 |
17 | 80% - 85% | 19,500 | 20,500 | 21,900 |
18 | 85% - 90% | 24,000 | 25,200 | 27,000 |
19 | 90% - 95% | 33,000 | 34,600 | 37,000 |
20 | 95% - 100% | 55,000+ | 57,000+ | 59,500+ |
2. עובדים אזרחים (ללא עובדים זרים)
הטבלה מציגה את השכר הממוצע הנומינלי עבור כל 5% מהאוכלוסייה של העובדים האזרחים.
קבוצה (וינטיל - 5%) | אחוזון באוכלוסייה | שכר ממוצע נומינלי 2022 (₪) | שכר ממוצע נומינלי 2023 (₪) | שכר ממוצע נומינלי 2024 (₪) |
1 | 0% - 5% | 2,800 | 3,000 | 3,200 |
2 | 5% - 10% | 4,200 | 4,400 | 4,600 |
3 | 10% - 15% | 5,500 | 5,800 | 6,100 |
4 | 15% - 20% | 6,200 | 6,500 | 6,800 |
5 | 20% - 25% | 6,800 | 7,150 | 7,500 |
6 | 25% - 30% | 7,500 | 7,900 | 8,300 |
7 | 30% - 35% | 8,200 | 8,600 | 9,000 |
8 | 35% - 40% | 9,000 | 9,500 | 10,000 |
9 | 40% - 45% | 9,800 | 10,300 | 10,800 |
10 | 45% - 50% | 10,500 | 11,000 | 11,500 |
11 (חציוני) | 50% - 55% | 10,700 | 11,200 | 11,900 |
12 | 55% - 60% | 11,200 | 11,750 | 12,500 |
13 | 60% - 65% | 12,200 | 12,800 | 13,600 |
14 | 65% - 70% | 13,300 | 13,950 | 15,000 |
15 | 70% - 75% | 15,000 | 15,750 | 16,800 |
16 | 75% - 80% | 17,600 | 18,500 | 19,700 |
17 | 80% - 85% | 21,000 | 22,000 | 23,400 |
18 | 85% - 90% | 26,000 | 27,300 | 29,100 |
19 | 90% - 95% | 36,000 | 37,800 | 40,400 |
20 | 95% - 100% | 59,000+ | 61,500+ | 65,000+ |
3. עובדים זרים (רשומים)
הטבלה מציגה את השכר הממוצע הנומינלי עבור כל 5% מהאוכלוסייה של העובדים הזרים.
קבוצה (וינטיל - 5%) | אחוזון באוכלוסייה | שכר ממוצע נומינלי 2022(₪) | שכר ממוצע נומינלי 2023 (₪) | שכר ממוצע נומינלי 2024 (₪) |
1 | 0% - 5% | 5,500 | 5,800 | 6,100 |
2 | 5% - 10% | 5,800 | 6,000 | 6,300 |
3 | 10% - 15% | 6,000 | 6,200 | 6,500 |
4 | 15% - 20% | 6,200 | 6,400 | 6,700 |
5 | 20% - 25% | 6,300 | 6,600 | 7,000 |
6 | 25% - 30% | 6,400 | 6,700 | 7,100 |
7 | 30% - 35% | 6,450 | 6,750 | 7,150 |
8 | 35% - 40% | 6,500 | 6,800 | 7,200 |
9 | 40% - 45% | 6,500 | 6,800 | 7,200 |
10 | 45% - 50% | 6,500 | 6,800 | 7,200 |
11 (חציוני) | 50% - 55% | 6,500 | 6,800 | 7,200 |
12 | 55% - 60% | 6,600 | 6,900 | 7,300 |
13 | 60% - 65% | 6,700 | 7,000 | 7,400 |
14 | 65% - 70% | 6,800 | 7,100 | 7,500 |
15 | 70% - 75% | 6,900 | 7,200 | 7,600 |
16 | 75% - 80% | 7,100 | 7,400 | 7,800 |
17 | 80% - 85% | 7,300 | 7,600 | 8,000 |
18 | 85% - 90% | 7,600 | 7,900 | 8,300 |
19 | 90% - 95% | 8,000 | 8,400 | 8,800 |
20 | 95% - 100% | 9,000+ | 9,400+ | 9,800+ |
4. טבלת סיכום מאוחדת (נומינלי וריאלי)
טבלה זו מסכמת את מדדי המפתח עבור כל שלוש הקבוצות, תוך הצגת נתונים נומינליים (השכר בפועל) וריאליים (השכר המותאם לאינפלציה, בערכי 2022).
קבוצה | שנה | שכר ממוצע נומינלי (₪) | שכר ממוצע ריאלי (₪) | שכר חציוני נומינלי (₪) | שכר חציוני ריאלי (₪) |
|---|---|---|---|---|---|
כלל המשק | 2022 | 12,500 | 12,500 | 10,000 | 10,000 |
כלל המשק | 2023 | 13,000 | 12,621 | 10,500 | 10,194 |
כלל המשק | 2024 | 14,000 | 13,132 | 11,200 | 10,506 |
עובדים אזרחים | 2022 | 13,200 | 13,200 | 10,700 | 10,700 |
עובדים אזרחים | 2023 | 13,750 | 13,350 | 11,200 | 10,874 |
עובדים אזרחים | 2024 | 14,800 | 13,883 | 11,900 | 11,163 |
עובדים זרים | 2022 | 6,800 | 6,800 | 6,500 | 6,500 |
עובדים זרים | 2023 | 7,100 | 6,893 | 6,800 | 6,602 |
עובדים זרים | 2024 | 7,500 | 7,035 | 7,200 | 6,754 |
השוואת שיעור עובדי קבלן – ישראל מול מדינות OECD (2024):
שַׁלַּח אֶת עַמִּי– התשועה לא הייתה במצריים, התשועה לא הייתה שהמצרים הטיבו עימנו בארצם– על אותו משל העובד הזר בישראל, את התשועה שלו הוא צריך לדרוש בארצו שלו, לא טוב לו, שילך לארצו שלו וישחרר את עצמו.
דבר תורה משבת, פרשת ואלה שמות- מעודכן פעם שנית- 7.7.2025 לפי הספורות הנוצריות.
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ וָֽאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַֽעֲקַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹֽחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ ואלה שמות.
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו:
וָֽאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה:
זה גם היה החשש של פרעה, הוא לא רצה שישראל יעלה מארצו:
וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ פרשת ואלה שמות.
תחשבו על כך על משל FATUM של צ'ייקובסקי, על משל בין כל הדרכים הלא סלולות, אחת לי של וויסוצקי, שיש צר כזה שהוא בארצך, לכאורה בן עמך, *אזרח כמוך שצר עליך בארצך את ההצרה הזאת, שכל מה שאתה עושה אתה לא מצליח להשתחרר שכשומר השומר להמיתך הוא מכה בך מחליש אותך כדי שלא תעלה.. כמו שהיה בעת הקומוניזם ברוסיא שהשלטון הצר על העם והיה מאוד כוחני לגילויי התנגדות.
(שיהיה ברור לנוכרי שהוא לא שותף לשיח הזה, הוא לא אזרח בארץ והוא אזרח מדינה אחרת, לא טוב לו שיילך לארצו).
וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃
שבורא עולם הציל אותנו הוא הוציא אותנו ממצרים והעלה אותנו לארצנו שלנו,
וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַֽהֲרֹן וַיֹּֽאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּֽה אָמַר יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּֽר: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָֹה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהֹוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּֽחַ:
שַׁלַּח אֶת עַמִּי:
התשועה לא הייתה במצריים, התשועה לא הייתה שהמצרים הטיבו עימנו בארצם.
על אותו משל העובד הזר בישראל, את התשועה שלו הוא צריך לדרוש בארצו שלו, לשם יעלה, הוא לא עולה בישראל כשם שישראל לא עלה במצריים. לא טוב לו, שילך לארצו שלו וישחרר את עצמו.
וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן: יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה: תהלים.
וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן:
כראשי בית אבות ישראל:
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא: במדבר.
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:
כמבואר בפרשה זאת ראשי בית אבותם ולא אמהותיהם:
אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְרֹ֣ן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֨הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּֽרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ פרשת ואלה שמות.
על אותו רעיון של ראשי בית אבותם לישראל כך גם לגויים כראשי בית אבותם, אפריקה לאפריקאים, גאורגיא לגאורגים.. אפילו שהם נולדו פה, עדיין הכתיבה היא לפי ראשי בית אבות, ישראלים נולדו גם במצרים, אך לא נחשבים ככאלה מפני המובטח להם על פי ראשי בית אבותם וכך גם לגויים:
יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה:
מרות הגיורת נלמד מה נדרש מהמתגייר או מהמתגיירת:
כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין:
עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:
בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר:
כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:
אפשר לחשוב על הדבר שאין התכנות לגיור באם אין הסרת אלהי הניכר וקבלת אלהי ישראל לאלהים להם.
וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:
ושוב גיור הוא גר והוא אינו בן לזרע יהודה ומשכך הוא יהודי , אין פיקודי גרים עם ישראל, גיור לא מתפקד, לא לנחלות ולא בכל פיקודי ישראל למרות שתורה אחת לכם ולגר, זה תנאי לגרות.
רות היתה גיורת שילדיה נחשבו יהודים מתוקף אבותיהם היהודים ככתוב על פי משך פרץ בן יהודה:
וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד: מגילת רות.
אפשר גם לחשוב על הדבר שדוסים (לא תלמידי ישיבה) לא מוכנים למות עם בני עמם בשרות בצה"ל.
בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת:
בפרשה הקודמת יעקב ירד מצריימה:
וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: בראשית.
זה היה בתחילת הסרט:
אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ:
ופה סוף הסרט עם מצרים:
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָֽשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָֽה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָֽצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָֹה מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם: שמות.
וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָֽצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָֹה מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם:
מתוך הידיעה שבורא עולם ירד עמנו ועלה עמנו, שהוא הביא אותנו לשם והוציא אותם משם כיציאת צבא בורא עולם ממצריים. ישראל הוא צבא בורא עולם שיצא ממצריים.
בורא עולם לא הרג את פרעה. הוא הרג את בנו בכורו. וזאת אם בעניין חמינאי עסקיינן..
בהמשכו של יום, בת פרעה נישאה לשלמה המלך. בת פרעה הייתה האשה הראשונה שאיתה הוא בנה את בית המקדש וגם את בייתו שלו עצמו. אביה של בת פרעה הזאת היה חותנו של שלמה, כמו יתרו שהיה חותנו של משה.
המחשבה היא כמובן אודות השלום עם זה לאחר זה, וחשוב שנזכור, כמו שהיה את כורש בתחילתו של יום, היה גם את פרעה של יוסף בתחילתו של יום, ככתוב:
לֹֽא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹֽא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצֽוֹ: דברים.
אצולה קלאסית ישראלית- על פי חוקת האצולה הקלאסית הישראלית, קודם כל מקצצים מהגדול, אחר כך מקצצים מהבינוני ורק שאין ברירה מקצצים מהעני.
מעניין איך שפוטין אמר לעם הסורי, אני לא אויב שלכם למרות שאני חבר של אסאד. העובדה שפוטין בן ברית של אסאד לא עושה אותו אויב של העם הסורי. יצא חלק מסוריא. קלאסה ארופאית.
בהמשך, הוא פתח לשלום לטראמפ כשאמר עוד לפני תקרית זלנסקי שהוא נכון לדבר בשלום ממקום של כבוד הדדי. קלאסה.
מדברים על אצולה בעת הזאת, אומרים קודם כל הגדולים/עשירים ואחר כך הבינוניים/מעמד ביניים ואחר כך הקטנים/ עניים.
על פי חוקת האצולה הקלאסית הישראלית, קודם כל מקצצים מהגדול, אחר כך מקצצים מהבינוני ורק שאין ברירה מקצצים מהעני.
זה לא נס שהם בעלי נכסים. את ה- 500 אלף שקל מימון ראשון לפני משכנתא הם מקבלים מתוכנית הסיוע למשתכן שמעדיפה אותם:
בעניין מחקרו של אמסטרדמסקי על כך שהדוסים משיגים פתרונות דיור בקלות משכר של 6- 10 אלף שקל שחלקו מקצבאות. זה ברור למה. זה לא נס שהם בעלי נכסים. את ה- 500 אלף שקל מימון ראשון לפני משכנתא הם מקבלים מתוכנית הסיוע למשתכן שמעדיפה אותם:
מבחינת חקיקה, ברור שהיה צריך להחיל חוק שריון נלווה לחוק מחיר למשתכן, קודם כל לקבוע ששמונים אחוז מהדירות משורינות לחיילים וחיילות משוחררים, יש דתיים שעושים צבא גם הם יהיו בשמונים האחוז ואת עשרים האחוז הדירות הנותרות לתת כצדקה שלא יהיה אביון, שיחולק בהגרלה בין *עובדים עניים שלא עשו צבא ומשכך אין להם זכות בעמידר אך דבר כזה ירים אותם. *יש דבר כזה עובדים עניים.
הדוסים הם קבוצה קטנה שמקבלת כמותית (לא באחוזים) יותר משארית העם וכקבוצה קטנה שמקבלת את רוב הסיוע נוצר האיפיון שהרוב אצלהם בעלי דירות.
והדוס שקיבל דירה מהמדינה מוריש אותה לבנו. וככה נוצר צבר של דירות שכקבוצת כח הם משחקים במגרש הזה. מהסיבה הזו נוצר הפער הכלכלי בין היהודי ובין הדוס שמקבל דירה מעמידר עם ההטבות הנילוות לה, כולל שיפוץ הביית מעת לעת. הם גם מקבלים סיוע במזון, יש להם כסף שנכנס לחשבון בנק כאבטחת מזון קוראים לזה סל מזון, אם תבדוק תראה שלנכים לא נתנו ולהם נתנו.
ההוא נותן להוא וההוא נותן להוא, ולהוא שלנו לא נשאר.
יש עכשיו תיקון שובבים, לא השובבים שלנו, תזהרו שלא יחלקו בגדיכם להם ועל לבושכם יפילו גורל וכפי שנראה מישהו משחק עם ההגרלות האלה.
ברור שאלה הנראים בתוכנית לא מזכים את אלה שקיבלו הטבות כחלק מתעמולת בחירות.
ברור לכולנו שאלה הם רוב בעלי הדירות בקרב הציבור הדתי. אני לא יכולה לבדוק זאת, בדוק זאת ותקן אותי אם אני טועה.
עושק זה לא נס.
בכתבה של אמסטרדמסקי הציגו את העושר שלהם כנס, זה לא נס, זה קסם. מהקוסם בלעם אורי אריאל:
