אין כל הגיון לשים את ישראל כפלישתים בארץ הזאת, שהמפלגות שמתנגדות לאחדות עם עבאס הם כסרני פלישתים שהתנגדו לחבירת דוד אליהם דרך מלך אכיש/סגלוביץ'.

לאחר שנדברו בינהם מלך אכיש וסרני פלישתים לעלות למלחמה בישראל כמתגרים בישראל למחלמה התייצבו הפלישתים וחיילם באפקה, גם דוד היה עם הפלישתים.

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת–כָּל–מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל: וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם–אָכִֽישׁ: שמואל, פרשת מות שאול.

כשמומר ראשו של אכיש מלך פלישתים דוד הוצב עם אחרוני המחנה עם אלה שלא יוצאים לשדה הקרב, עם אלה שמנהלים את הקרב:

וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם–אָכִֽישׁ:

דוד שקיבל מקלט אצל הפלישתים היה אמין בעיני מלך לכיש, וככזה הוא צירף אותו למלחמה כשומר ראשו כפי שהוזכר בתחילת הפרשה:

וַֽיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וַיִּקְבְּצ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת–מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְהִלָּחֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל–דָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙ תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל–אָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת אֲשֶׁר–יַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל–דָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י אֲשִֽׂימְךָ֖ כָּל–הַיָּמִֽים: שמואל, פרשת מות שאול.

כשראו שרי פלישתים את דוד ואנשיו שכונו בפיהם העברים הם התעניינו אצל מלכם אכיש מה פשר הדבר שמהעברים נמצאים במחנה פלישתים והמה עולים להללם בישראל, בעברים, אכיש מסביר להם שזה דוד שאמנם עבד המלך שאול אך כבורח משאול ומקבל מקלט אצל הפלישתים וגם לאחר הכרותו עימו הבטיח להם אכיש שאמין הוא, אין סכנה שבמקום הזה יבגוד בהם:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל–שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹא–זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד | שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ–זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא–מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: שמואל, פרשת מות שאול.

שרי פלישתים מתנגדים לדבר, הם מזכירים לאכיש שזה לא אחד העם שחוסה אצלו, זה דוד גיבור ישראל שהכה בפלישתים, גיבור ששרו לו שירות הלל בישראל ומשכך לא נכון שזה יצטרף אליהם ושיש התכנות שהוא יהיה כשטן להם שנמצא במקומותיהם ויפעל נגדם כסוס טרויאני:

וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת–הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל–מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽא–יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא–יִֽהְיֶה–לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל–אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם: הֲלוֹא–זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ–ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתו) בְּרִבְבֹתָֽיו: שמואל, פרשת מות שאול.

אכיש מקבל את דבר סרני פלישתים בדבר חוסר נכונותו של דוד בצאת איתם למלחמה בבני עמו שלו, אך עם זאת אינו הופך לאויב דוד. בדבריו לדוד אודות דבר סרני פלישתים בעניינו אכיש אומר לו מצד אחד את דבר הסרנים שהוא מקבל את דבריו ומצד שני הוא מדגיש ואומר לדוד שהדבר לא אומר שהוא מטיל דופי בהגינות דוד כלפיו שנותן לו מקלט, גם דוד מזכיר לאכיש אודות המלחמות שנלחם למען אכיש והביא לו גם טובה בזאת.

אכיש נפרד בשלום מדוד ודוד ואנשיו חוזרים לצקלג העיר שנתן אכיש לדוד ובמקביל עולים הפלישתים ליזרעאל למלחמה בצבא ישראל החונים שם:

וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל–דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַי–יְהוָ֞ה כִּי–יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא–מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽא–ט֥וֹב אָֽתָּה: וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽא–תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים: וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל–אָכִ֗ישׁ כִּ֣י מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ וּמַה–מָּצָ֣אתָ בְעַבְדְּךָ֔ מִיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיִ֣יתִי לְפָנֶ֔יךָ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י לֹ֤א אָבוֹא֙ וְנִלְחַ֔מְתִּי בְּאֹיְבֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיַּ֣עַן אָכִישׁ֮ וַיֹּ֣אמֶר אֶל–דָּוִד֒ יָדַ֕עְתִּי כִּ֣י ט֥וֹב אַתָּ֛ה בְּעֵינַ֖י כְּמַלְאַ֣ךְ אֱלֹהִ֑ים אַ֣ךְ שָׂרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא–יַעֲלֶ֥ה עִמָּ֖נוּ בַּמִּלְחָמָֽה: וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר–בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ: וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַֽאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶל–אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל: שמואל, פרשת מות שאול.

למחשבה:

את הסיפור הזה של דוד ומלך אכיש ומשלו אפשר להמשיל לימינו אנו בכמה כיוונים.
הראשון סגלוביץ' שבלכתו עם עבאס ומפלגתו/עדתו למעשה קיבל חסות ש"תציל" את כיסאו של סגלוביץ' בכנסת הבאה.

השני הוא עבאס עצמו, שיש קריאה בישראל שזה לא יכול לחבור לזה בעת הזאת כי זה לא יכול ללכת עמנו למלחמה עם הפלסטינאים בעת הזאת מפני השתייכותו של עבאס לעם הפלסטינאי כשם שלא היה נכון לפלישתים לצרף את דוד למלחמה בבני עמו.

גם עבאס וגם סגלוביץ' הם לא דוד המלך שכבר היה משוח בעת ההיא ובורא עולם סר מעל שאול וברך את דוד בכל אשר הלך.

עבאס הוא לא זרע דוד שהבטחת עולם לו ולזרעו מבורא עולם, כשם שהירח והשמש יכונו עד עולם כך זרעו של דוד וההבטחה שהבטיח בורא עולם לדוד ולזרעו למלוך ביהודה, זרעו זה זרע יהודי, שבט יהודה.
ומשכך ברור לכולנו שאין כל הגיון לשים את ישראל כפלישתים בארץ הזאת, שהמפלגות שמתנגדות לאחדות עם עבאס הם כסרני פלישתים שהתנגדו לחבירת דוד אליהם דרך מלך אכיש, גם מבחינת המשך הסיפור בה מסופר לנו שבמלחמה עם העמלק, העמלקים שבו את הנשים והילדים של מחנה דוד, גם את שתי נשותיו של דוד.

עם ישראל לא יכול להכנס לסרט הזה משום שלא נהג כעמלק, עם ישראל במלחמתו עם החמאס לא שבה ילדים ותינוקות ונשים כשם שעשו חמאס. במלחמת עמלק בדוד, הם השאירו בחיים את הילדים והנשים, במלחמתו שהיתה מלחמת תגובה לזאת, דוד השיב את כל הילדים והנשים בחיים למשפחותיהם והוא עשה זאת בדרך מלחמה ולא בדרך משא ומתן, מלחמה שהוא שאל את בורא עולם לפני שיצא למלחמה ושבורא עולם עימו לאחר שסר מעל שאול.

בפרשה הקודמת שאול הפר את הברית ביינו לבין דוד ושב לרדוף את דוד. בהמשך שוב פעם כמו בפעם הקודמת, למרות שנזדמן לדוד להרוג את שאול הוא לא עשה זאת.

דוד שמגיע עד למראשותיו של שאול השרוי בתרדמת לוקח רק את החנית של שאול ואת צפחת המים כהוכחה להציג לשאול לאחר מכן כשיוכיח לו ששוב הייתה לו יכולת להורגו ולא עשה זאת.

לדברי דוד, כאשר מדובר במשיח בורא עולם, גם אם חטא, הדין והמשפט מסורים לבורא עולם:

"כִּי אִם יְהוָה יִגָּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה" שמואל- פרשת משיח יהוה.

ומפה לקורות דוד בהמשך לזאת בהיותו אצל אכיש שלמעשה התנגדות שרי אכיש שדוד יקח חלק במלחמה נגד שאול מפני שהם לא בוטחים בו, הביאו את דוד לא לקחת חלק במערכה בה מצאו שאול ובנו יהונתן את מותם.

צריך לחשוב מה היה לדוד באם הוא היה לוקח חלק במלחמה הזאת כחלק מצבא הפלישתים שהרג את שאול ויהונתן במלחמה הזאת.

יהונתן היה החבר הכי קרוב לדוד.

דוד שקונן את הקינה הזאת על שאול ויהונתן:

וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶת–הַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַל–שָׁא֖וּל וְעַל–יְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ: וַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי–יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל–סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל–בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים: אַל–תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל–תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן–תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן–תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים: הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל–טַ֧ל וְאַל–מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן: מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם: שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ: בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל–שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם–עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן: אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל–בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל: צַר–לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים: אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה: פרשת אחרי מות שאול.

כמו החובש והפצוע, כמו שני החברים מאותו הכפר…

מלחמה עכשיו. בעת מלחמה אתה הולך ביחד עם מי שנלחם איתך.

בוחרי אייזנקוט יוצאים לקרב עם בוחרי ביבי.

אייזנקוט במלחמה הזאת נלחם ביחד עם ביבי ולא ביחד עם עבאס ואת המציאות הזאת של מי יוצא איתך למלחמה ומי נלחם איתך אתה לא יכול לשנות בסרט הזה לרגע זה ועכשיו.

על משל שלום עכשיו – אחדות עכשיו, לפחות עד יעבור זעם.

כמה מילים אישיות:

משפחתי מצד אימי עלו לארץ בשנת חמישים ושש.
משפחת אימי עוד גלתה במצרים לאחר הקמת מדינת ישראל.
משפחת אימי הייתה במצרים בעת שמצרים נלחמה במדינת ישראל.
המצרים לא דרשו מהם להתגייס למלחמה כדי להוכיח משהו.
אני מעריכה עובדה זאת ולכן נאה דורשת, נאה מקיימת.

אין לי את הבעיה הזאת עם הערבים בארץ.
מה שאני אומרת לא קשור לערבים בכלל.
זאת עת מלחמה וראוי ונכון לה ממשלת אחדות לוחמים.

ליהודים במצרים לא הייתה זכות בחירה. אני חושבת שזה טוב, אסור שיהודי יבחר מושל עליו שאינו בן או בת עמו.

לעת עתה:

הזוג עבאס וסגלוביץ' ראוי ונכון לו ללכת יחד אונגז'ה בפשיעה הערבית הגואה.
לא נכון לזוג הזה ללכת יחדיו למלחמה בחמאס.

זאת אומרת שאם אעשה קריקטורה אומר ל- AI לעשות שני דרכים כצומת דרכים, דרך אחת מלחמה בחמאס , דרך שנית מלחמה בפשיעה הערבית. לרכב שנוסעים בו עבאס וסגלוביץ' תהיה כניסה לדרך הנלחמת בפשיעה הערבית כחסרים לדרך הזאת ולעומת זאת יוצב תמרור אין כניסה מיוחד לרכב שנוסעים בו עבאס וסגלוביץ' לדרך המובילה למלחמה עם חמאס.

עכשיו עת מלחמה. ברור שלרכב שנוסע למלחמה בעזה יש מקומות שמורים לביבי ובוחריו.