כֹּֽה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֔ם הַשֹּֽׁמְעִים֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֵ֖ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה מִפִּי֙ הַנְּבִיאִ֔ים אֲ֠שֶׁ֠ר בְּי֞וֹם יֻסַּ֨ד בֵּית־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת הַהֵיכָ֖ל לְהִבָּנֽוֹת׃ כִּ֗י לִפְנֵי֙ הַיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם שְׂכַ֤ר הָֽאָדָם֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔ה וּשְׂכַ֥ר הַבְּהֵמָ֖ה אֵינֶ֑נָּה וְלַיּוֹצֵ֨א וְלַבָּ֤א אֵין־שָׁלוֹם֙ מִן־הַצָּ֔ר וַאֲשַׁלַּ֥ח אֶת־כׇּל־הָאָדָ֖ם אִ֥ישׁ בְּרֵעֵֽהוּ׃ וְעַתָּ֗ה לֹ֣א כַיָּמִ֤ים הָרִֽאשֹׁנִים֙ אֲנִ֔י לִשְׁאֵרִ֖ית הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ בכִּֽי־זֶ֣רַע הַשָּׁל֗וֹם הַגֶּ֜פֶן תִּתֵּ֤ן פִּרְיָהּ֙ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְהַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ טַלָּ֑ם וְהִנְחַלְתִּ֗י אֶת־שְׁאֵרִ֛ית הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֶת־כׇּל־אֵֽלֶּה׃ וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ הֱיִיתֶ֨ם קְלָלָ֜ה בַּגּוֹיִ֗ם בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ וּבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֚ן אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם בְּרָכָ֑ה אַל־תִּירָ֖אוּ תֶּחֱזַ֥קְנָה יְדֵיכֶֽם׃ זכריה.
מדבר תורה זה ניתן להבין את חשיבות שכר האדם ולא רק, גם שכר הבהמה.
בדבר תורה זה שכר האדם מובדל משכר הבהמה.
הכוונה לבהמה שאנו אוכלים ממנה או שותים ממנה וגם בהמה משרתת כמו, כלב שמירה, חמור או סוס.
אם בוחנים את שכר הבהמה ומה שכרה של זאת כנלמד מעבודה בדיר או ברפת אז שכרה הוא-
קורת גג, מזון, רפואה, יציאה לאחו, מנוחה בשבת. כן, גם לבהמה יש זכות מנוחה.
אם זה שכר הבהמה ברור שזה לא שכר האדם.
אם בעת ההיא שכר הבהמה איננה אז בעת ההיא שכר האדם לא נהיה.
לא נהיה במשמעות שהאדם לא נהיה. השכר לא מספק את צרכי האדם וצרכי האדם הם לא כצרכים של בהמה.
אפשר להמשיל את זה לשכר עבדות, שכר המקיים את עבדות האדם את השתעבדות האדם.
יש מקרים שלמרות שהאדם עובד הוא עדיין נחשב עני מבחינת היות האדם כאדם ולא כבהמה מבחינת תנאי מחיה נכונים לאדם.
מתוך המקום הזה נבין מה צריך להיות שכר האדם כדי שלא יהיו בעיות כמו שאומרים.
מתוך המקום הזה לקרוא את הדוח.
בעת הזאת, צריך לקרוא בזהירות. המלחמה שפרצה לפני כשלוש שנים יצרה זעזוע כלכלי, ובמקביל המדינה הפעילה מנגנוני סיוע וקצבאות. צריך לחשוב במקרה זה לכף זכות גם לנוכח הידיעה שהמשק והמדינה הפגינו חוסן ויציבות באם אנו מבדילים את ישראל מהאיראנים, הלבנונים, והעזתים.
חלק ראשון: הנתונים.
עוני, מצוקה והכנסה:
מדד
|
2023
|
2024
|
2025
|
2026 (אומדן)
|
עוני רשמי – נפשות
|
20.7%
|
20.7%
|
20.0%
|
≈20%–21%
|
עוני רשמי – משפחות
|
20.1%
|
20.0%
|
21.0%
|
≈21%
|
נפשות בעוני רשמי
|
≈1.98 מיליון
|
≈2.0 מיליון
|
≈2.0 מיליון
|
≈2.0–2.1 מיליון
|
עוני בפועל / תפקודי*
|
—
|
≈28%–31%
|
≈28%–33%
|
≈28.5%–33.5%
|
נפשות בעוני בפועל / תפקודי*
|
—
|
≈2.8–3.1 מיליון
|
≈2.8–3.3 מיליון
|
≈2.85–3.35 מיליון
|
הערכה מרכזית*
|
—
|
≈2.95 מיליון
|
≈3.0 מיליון
|
≈3.05 מיליון
|
תובנות:
הטבלה מציגה פער עקבי בין העוני הרשמי לבין המצוקה הכלכלית בפועל. בעוד שהעוני הרשמי עומד על כ־20%, ההערכות התפקודיות מצביעות על מצוקה רחבה בהרבה – עד שליש מהאזרחים. הפער הזה נובע מהעובדה שקו העוני מודד מיקום סטטיסטי בלבד, ולא את היכולת האמיתית לממן חיים בסיסיים.
שכר בישראל – הממוצע מול השכר החציוני – ינואר יוני 2025
כדי להבין את מצבו הכלכלי של האזרח, אי אפשר להסתפק בנתוני העוני.
צריך להסתכל גם על השכר.
הנתונים הבאים לקוחים מדוח השכר של הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025. הם מציגים את השכר הממוצע ואת השכר החציוני של שכירים ברבעון ראשון 2025.
שכר לשכיר
|
ינואר 2025
|
פברואר 2025
|
מרץ 2025
|
כלל השכירים – ממוצע
|
14,465 ₪
|
14,801 ₪
|
15,995 ₪
|
כלל השכירים – חציוני
|
10,401 ₪
|
10,249 ₪
|
10,608 ₪
|
שנת 2025 כולה – ממוצע שכר עובדים ישראלים
שכר לפי נתוני הלמ״ס – 2026
חודש
|
שכר ממוצע למשרת שכיר
|
ינואר
|
13,814
|
פברואר
|
14,344
|
מרץ
|
15,979
|
הלמ״ס מפרסמת רק שכר ממוצע למשרת שכיר, לא חציון ולא “שכר לשכיר”.
התובנה המרכזית:
השכר הממוצע אינו מספר את כל הסיפור
✔ הלמ״ס מראה עלייה חדה ב־2026 בשכר הממוצע למשרת שכיר: 13,814 → 14,344 → 15,979 בתוך שלושה חודשים בלבד.
✔ ביטוח לאומי מראה שב־2025: השכר החציוני לשכיר נמוך משמעותית (10,586 ₪)
והכי חשוב: אין שום עדות שהחציון עולה בקצב שמתקרב לממוצע.
העלייה בשכר לא מתחלקת שווה בשווה. רוב העובדים לא מרוויחים יותר — רק חלק קטן מאוד מושך את הממוצע למעלה.
הפער בין ממוצע לחציון גדל, וזה סימן קלאסי ל:
ריכוז שכר גבוה בקצה העליון
שחיקה של מעמד הביניים
עלייה במספר העובדים בשכר נמוך
הלמ״ס נותנת תמונה “אופטימית” יותר, כי היא מודדת רק ממוצע למשרה. ביטוח לאומי נותן את המציאות החברתית האמיתית — החציון.
שכר לפי מין – ינואר עד מרץ 2025
מדד
|
ינואר
|
פברואר
|
מרץ
|
גברים – ממוצע
|
17,744
|
18,221
|
19,872
|
נשים – ממוצע
|
11,390
|
11,571
|
12,317
|
גברים – חציון
|
12,540
|
12,380
|
12,801
|
נשים – חציון
|
8,843
|
8,654
|
8,987
|
תובנות:
נשים וגברים – פער שנשאר משמעותי
נתוני השכר לפי מין ממחישים פער משמעותי בין שכר הגברים לשכר הנשים.
גם בממוצע וגם בחציון, השכר של נשים נמוך יותר.
המשמעות אינה רק פער בשכר החודשי. לאורך זמן, פערי שכר משפיעים גם על יכולת החיסכון, הביטחון הכלכלי והיכולת להתמודד עם משבר.
לכן, כאשר מנתחים את מצבה הכלכלי של החברה הישראלית, אי אפשר להסתפק בנתון שכר ממוצע אחד לכלל העובדים.
ביטחון תזונתי – 2024
מדד
|
נתון
|
משקי בית עם אי־ביטחון תזונתי
|
27.1%
|
נפשות
|
≈2.784 מיליון
|
ילדים
|
≈1.034 מיליון
|
שיעור נפשות באי־ביטחון תזונתי
|
28.1%
|
שיעור ילדים באי־ביטחון תזונתי
|
31.7%
|
חמישון תחתון
|
47.6%
|
חמישון עליון
|
9.5%
|
תובנות:
אי־ביטחון תזונתי הוא מדד חמור במיוחד. הוא משפיע על בריאות, התפתחות, חינוך והזדמנויות. הנתון לגבי ילדים מטריד במיוחד – כמעט שליש מהילדים חיים במשקי בית שאינם מצליחים להבטיח תזונה סדירה.
מזון הוא מבחן אמיתי למצוקה
כאשר מיליוני אנשים נמצאים במשקי בית המתמודדים עם אי־ביטחון תזונתי, הדיון כבר אינו רק על שאלה סטטיסטית של הכנסה.
מדובר ביכולת לרכוש מזון באופן סדיר ולשמור על תזונה מספקת.
הפער בין החמישון התחתון לעליון ממחיש עד כמה המצוקה מרוכזת בשכבות החלשות יותר.
העוני על פי הנתונים הרשמיים הוא כ- 20% לעומת זאת אי בטחון תזונתי עומד על כ- 28%. ברור שאנשים שנמצאים באי בטחון תזונתי הם נחשבים לעניים. יש הבדל בין המוגדר כקו עוני לעוני בפועל.
מהו "עוני בפועל"?
העוני נקבע לפי הכנסה מינימילית שנקבעה ע"י הממשלה ומי שמשתכר פחות נחשב עני, עוני בפועל הוא כשהגדרת קו העוני לא תואמת את "מה שקורה תכלס בשטח"
טבלת קו העוני — 2023
משק בית
|
קו העוני החודשי
|
יחיד\יחידה
|
3,324 ₪
|
זוג
|
6,648 ₪
|
זוג + 3 ילדים
|
12,465 ₪
|
טבלת קו העוני — 2024
משק בית
|
קו העוני החודשי
|
יחיד\יחידה
|
3,547 ₪
|
זוג
|
7,095 ₪
|
זוג + 3 ילדים
|
13,303 ₪
|
אם משתמשים בהגדרה הרשמית, התמונה ברורה: בשנת 2023 כ־20.7% מהנפשות וכ־20.1% מהמשפחות היו מתחת לקו העוני. בשנת 2024 כ־20.7% מהנפשות וכ־20.0% מהמשפחות היו מתחת לקו העוני. בשנת 2025 האומדן הראשוני הצביע על כ־20.0% מהנפשות וכ־21.0% מהמשפחות.
אבל אם השאלה היא כמה אנשים מתקשים בפועל לנהל משק בית יציב, התמונה רחבה יותר.
הוצאות המחיה אינן מסתיימות בקו העוני.
שכר דירה, משכנתה, מזון, חשמל, מים, ארנונה, תחבורה, בריאות, חינוך, תקשורת, ביטוחים וחובות – כולם משפיעים על השאלה כמה כסף נשאר בסוף החודש או יותר נכון כמה אשראי האדם צורך כדי לספק צרכים בסיסים של אדם.
כאמור, יש פער בים קו העוני הרשמי לבין מה שקרה "תכלס בשטח"
הערת אמינות ומתודולוגיא
המאמר מבחין במפורש בין שלושה סוגי מידע:
נתון רשמי – נתון שפורסם על ידי גוף ממשלתי, כגון הביטוח הלאומי.
אומדן רשמי/ראשוני – נתון שפורסם כאומדן או כהערכה ראשונית על ידי הגוף הממשלתי.
אומדן מחקרי של המאמר – הערכה שנועדה לבחון את היקף המצוקה הכלכלית מעבר למדד הרשמי. היא אינה מוצגת כנתון ממשלתי.
ההבחנה הזו חיונית: האמינות של המאמר אינה תלויה בכך שכל המספרים יהיו "רשמיים", אלא בכך שכל מספר יוצג בדיוק לפי המעמד שלו, בלי להפוך הערכה לעובדה.
לכן הנתונים הרשמיים משמשים בסיס עובדתי, ואילו האומדנים הרחבים יותר מוצגים כהערכות סבירות להמחשה ולא כתחליף לסטטיסטיקה הרשמית.
בנוסף, יש לקרוא את נתוני 2023 בהקשרם ההיסטורי והכלכלי: המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 היא נסיבה משמעותית שיש להביא בחשבון בעת השוואה בין השנים, ואין לפרש כל שינוי בנתונים כאילו הוא נובע ממגמה כלכלית רגילה בלבד. הביטוח הלאומי עצמו מציין בדוח 2023 את השפעת המלחמה על המשק ועל קבוצות אוכלוסייה שונות.
מקורות המידע
המוסד לביטוח לאומי — דוח ממדי העוני והאי־שוויון
דוח העוני 2024 ואומדן ראשוני ל־2025
דוח הביטחון התזונתי 2024
דוח השכר — המחצית הראשונה של 2025
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני הכנסות, הוצאות משקי הבית, שכר, מחירים ותעסוקה.
סוף דבר:
מבחינת רעיוניות כלכלה, יש ציווי ברור שהכלכלה שמנהלים בישראל היא כלכלה שתוצאה שלה שאין עוני בישראל ובתורתינו הקדושה, מוסבר בדיוק איך לעשות זאת, ואם בורא עולם אומר שעם ישראל יכול ליצור חברה כזאת שהיא אור לגויים, ישראל יכולים לעשות זאת:
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה: אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: דברים.
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה:
כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:
אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:
כנלמד, עוני תמיד יהיה, לא רק מסיבות ניהול לא נכון, גם מסיבת אי שליטה על יצר:
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.
לכן לעשות כנלמד מפה:
לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.
הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי:
תבחן בזאת את בורא עולם, בטוב:
וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:
ומשכך:
וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:
ועם הכסף הזה, לעשות שלא יהיה עניים בישראל.
|