|
לֹא יִֽהְיֶה לְךָ בְּבֵֽיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּֽה: אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִֽהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִֽהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַֽאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָֽךְ: דברים.
לא משנה אם עריק או לא: גניבה היא עבירה פלילית, והדין צריך להיות שווה לכולם.
התורה אומרת:
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ:
הפסוק הזה צריך לעמוד לנגד עינינו גם כאשר אנו מדברים על גיוס לצה"ל.
קיים עיקרון פשוט: מי שעבר עבירה פלילית אינו אמור להפוך לחייל רק כדי שהעבירה תיעלם בתוך המערכת הצבאית. צבא אינו אמור להיות מסגרת שמגייסת עבריינים במקום שהם יעמדו תחילה לדין על מעשיהם.
והנה אנו רואים שוב ושוב מקרה דומה: אדם נעצר על עבירה פלילית, ובמהלך המעצר מתברר שהוא עריק. מיד הופך הדיון לדיון על עריקות, יוצאות הפגנות, ונוצר לחץ לשחררו – כאילו עצם היותו עריק מבטל את העבירה שבגללה נעצר.
לא.
אם אדם נתפס כשהוא נוהג ברכב גנוב, למשל, השאלה הראשונה היא האם גנב את הרכב. אם יוכח שכן – מדובר בעבירה פלילית חמורה, ועליו לעמוד לדין עליה.
העובדה שהוא גם עריק אינה מוחקת את הגניבה.
עריקות אינה חסינות מפני החוק
עריקות היא עניין אחד; עבירה פלילית היא עניין אחר.
אם אדם נתפס כעריק – הצבא רשאי לטפל בעריקות.
אבל אם במהלך המעצר מתברר שהוא חשוד בגניבה, אי אפשר לומר: "הוא עריק, ולכן נעביר אותו למשטרה הצבאית" – ובכך למעשה לאפשר לעבירה הפלילית להיעלם מן התמונה.
לא מגייסים עבריינים לצבא כדי לחסוך מהם את הדין.
להפך: אם אדם עבר עבירה פלילית, תחילה עליו לתת עליה את הדין. לאחר מכן אפשר לדון בשאלת גיוסו או שירותו.
וזה צריך להיות הכלל בכל פעם שנתפס עריק במהלך ביצוע עבירה פלילית.
דווקא משום שמדובר בצבא
הצבא צריך להיות מקום של משמעת, אחריות וכיבוד החוק.
"והיה מחניך קדוש" אינו אומר שהצבא צריך להיות מקלט למי שמבקש להתחמק מן הדין.
קדושת המחנה מחייבת אותנו לומר את האמת גם כאשר היא אינה נוחה:
אם אדם גנב – יש לשפוט אותו על גניבה.
אם הוא עריק – אפשר לטפל גם בעריקות.
אבל אסור שהעריקות תהפוך למסך עשן שמסתיר את העבירה הפלילית.
והדין צריך להיות שווה לכולם
לא משנה אם הוא חרדי או חילוני.
לא משנה אם הוא עריק או לא.
לא משנה אם יש הפגנות ברחובות או אין.
אם אדם חשוד בעבירה – יש לברר את החשד.
אם הוכחה אשמתו – עליו לשאת בעונש.
ואם החוק קובע שפושעים אינם מגויסים לצבא, הרי שהכלל הזה צריך להיות מיושם גם כאן.
לא מגייסים אדם כדי למחוק את עברו הפלילי, ולא הופכים את הצבא למסלול עוקף משפט.
כי אם אנחנו רוצים "מחנה קדוש", אנחנו צריכים קודם כול מחנה שיש בו דין.
גניבה היא גניבה.
עריקות היא עריקות.
והעובדה שאדם נתפס כעריק אינה מוחקת את העבירה הפלילית שביצע.
כך צריך להיות בכל מקרה, ללא קשר למגזר, לאידאולוגיה או ללחץ הדוסים.
|
